ברית הדמים

דורש עריכה!!!

ראשון המתנדבים אמל נסראלדין היה ראשון הצעירים מקרב העדה הדרוזית שיצר קשר עם אנשי הביטחון שסובבו בשטח בשנות הארבעים של המאה הקודמת. "משם", הוא אומר לי היום, "ינקתי את הציונות ומשם פעלתי למען שותפות הגורל היהודית-דרוזית. שותפות הגורל הייתה מאוד חשובה באותם ימים כאשר הישוב היהודי מונה כ-600 אלף איש ושבע מדינות ערב תוקפות את ישראל ב-1948. היהודים חיפשו ידידים ולא מצאו זולת הדרוזים שהצטרפו אליהם. מכאן הבסיס שלי". חבריו, הנציגים היהודים המיתולוגים היו יהודה בשן יו"ר אגף בש"י וגיורא זייד, איתם היה בקשרי ידידות.

אמל נסראלדין הוא הראשון מבין הדרוזים, שמתנדב לשרות צבאי בצבא. ב-1953 נענה לבקשת הרמטכ"ל מרדכי מקלף ומגייס 700 חיילים דרוזים לצה"ל. רק ב-1955 חוקק חוק גיוס חובה לגבי הדרוזים.

ב-1960 אמל ממונה על-ידי מפלגת מפא"י לשעבר ליו"ר המדור לחיילים דרוזים משוחררים בוועד הפועל של ההסתדרות. ב-1963, הוא מקים את מועצות הפועלים של דלית אל-כרמל ועספיא ומקבל החלטה להקים מועצות פועלים נוספות בגליל המערבי. ב-1968, הוא מכניס מפעלי תעשיה לכפרים הדרוזים. "גיבור" היה מפעל התעשיה הראשון שהחל לפעול בדלית אל-כרמל, בירכא ובגוש חלב.

אמל סולל את הדרך בפני חיילים דרוזים משוחררים להתקבל לעבודה בנמל חיפה, ברכבת ישראל ובעיריית חיפה ובכך מקדם את הכלכלה הדרוזית ופותח בפניהם אפשרויות לשלוח את בניהם ללמוד במוסדות חינוך. ב-1970 הוא דורש ממפא"י, התייחסות שונה לגבי הדרוזים ששירתו בצבא ותמכו ברעיון הציוני, להוציאם מהמחלקות הערביות. הוא מביא הצעה לסדר היום בנושא זה בפני ועדה בהנהגת יגאל אלון, שבין חבריה: אבא חושי, יו"ר המחלקה הערבית והשר פנחס ספיר. נאמר לו שהוצאת הדרוזים מהמחלקות הערביות ירגיז את הערבים ויפגע בתמיכתם במפא"י.

"כששמעתי זאת", אומר לי היום אמל בכעס, "הוצאתי מהכיס שלי את פנקס מפא"י ואמרתי ליגאל אלון: אדוני המכובד, אני מתפטר מכל תפקידיי וגם ממפא"י, כי אתם מעדיפים את הכמות על האיכות ואינני מוכן להיות שותף שלכם ויצאתי משם. משה שחל נשלח אליי על-מנת שאחזור בי… למחרת היום קיימתי מסיבת עיתונאים שבה הבאתי לדוגמה שני ישובים הדומים בשם ומפריד ביניהם כביש: סג'ור הדרוזי וסג'ור היהודי. בעוד שסג'ור היהודי נהנה ממים מחברת מקורות ומחשמל, הרי הקצינים המשוחררים והחיילים של בני סג'ור הדרוזי ישנים בביתם ללא חשמל וללא מים ממקורות והנשים נושאות על ראשן דליי מים ממרחק של שני קילומטרים, וככה מספרים על אחווה וידידות?

חבר כנסת מטעם תנועת החרות

מנחם בגין שקרא את הראיון ממסיבת העיתונאים מזמן אותי אליו לתל אביב ואומר לי:'תשמע אמל, אני מחכה שמנהיג דרוזי יבוא אליי לתנועת החרות ואני חושב שאתה המנהיג שאני מחכה לו. אני מבטיח לך שבשנות ה-70 אהיה ראש ממשלה ואני אסיים את העוול שנעשה לכם ואתם תרגישו את השותפות בשטח כפי שאתה דורש'".

אמל נסראלדין מצטרף ב-1971 לתנועת החרות. כחבר מרכז תנועת החרות הוא פונה בחודש יוני 1974 אל מנחם בגין במכתב, בו הוא צופה התרחשות בעיות ואירועים עם הדרוזים בלבנון וגם בסוריה נוכח התנכלות הערבים אליהם. בתשובה למכתבו עונה לו מנחם בגין, בין היתר, כי אנשים אלה לא יופקרו וכי ייעשו צעדים נאותים כדי לתת להם ביטחון בתוך המדינה (ראה המכתב הרצ"ב). אמל נסראלדין נבחר לחבר כנסת מטעמה של תנועת החרות לארבע קדנציות מ-1977-1989

לפי בקשתו של אמל נבנו בכל 18 הכפרים הדרוזים שכונות חדשות לחיילים משוחררים ונעשה הסדר אדמות בין העדה הדרוזית למדינה. נפתח בית ספר פו"ם עבור קצינים דרוזים, נבנו בתי ספר בכל הכפרים הדרוזיים ונפתחו בהם בתי-עם. אמל בא בדברים גם עם מכללת גורדון בחיפה להסיע תלמידות מהגליל ומהכרמל למכללה ולהחזירן לביתן, כי הדרוזים הדתיים התנגדו שבנותיהם ישנו מחוץ לביתן. על כך קיבל אמל תעודת עמית כבוד ובטקס בו השתתפו למעלה מאלף איש הודיע מנכ"ל מכללת גורדון, שהוסמכו 862 בנות דרוזיות לתואר ראשון. בנוסף, אמל מטפל בבעיות הבריאות. הוא יוזם פתיחת קופות חולים בכל הכפרים הדרוזים ובתוך כך גם הכנסת משרדי ממשלה ופתיחת בנקים לרווחת הציבור.

אמל נסראלדין יזם באחרונה את "קרן דלית אל-כרמל" שמטרתה לקדם סטודנטים לאוניברסיטאות. "על-פי התוכנית", הוא מספר לי "אני מתכנן לשלוח מדי שנה 100 בנים ובנות ללמוד במוסדות אקדמאיים. לפיכך, כל תושב בדלית אל-כרמל ישלם מדי חודש שקל אחד. בישוב שלנו מתגוררים כ-17,000 תושבים. עד כה נאספו כ-70,000 שקלים והמלאכה בעיצומה".

לפני שנתיים העניקה קרן רוטשילד ל"יד לבנים" תרומה בסך של 3 מיליון שקלים עבור המשפחות השכולות. מדי שנה אמל שולח 100 בנים ובנות של משפחות שכולות ללימודים במוסדות אקדמאיים ובנוסף, הוא מוציא מדי שנה את משפחות השכול לנופש. ב-25.3.2018 ייצאו המשפחות להתארח במשך חמישה ימים במלונות ים המלח.

נלחם עדיין על השוויון

אישיותו המיוחדת של אמל נסראלדין ופעילותו רבת השנים כאיש ציבור הביאה לשינוי מהותי בקרב העדה הדרוזית שעד היום היא ממשיכה להילחם על הענקת שוויון זכויות מצד המדינה. "מציק לי היום ההבדל העצום הקיים בין הזכויות שמקבל חייל משוחרר יהודי בתור אזרח, לבין חייל משוחרר דרוזי. גם התקציבים המופנים לישובים הדרוזים אינם דומים לאלה של הישובים השכנים של הסקטור היהודי (ראה דלית אל-כרמל ויקנעם). בהתאם לחוק הלאום, פניתי בימים אלה לחברי הכנסת הדרוזים לקיים פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולהסב את תשומת ליבו ליישום הפעלת החלטת הכנסת וממשלת שמיר מספר 373, אותה יזמתי ב-1987, שקבעה שוויון בין הכפרים והאזרחים הדרוזים לישובים והאזרחים היהודיים. חשוב מאוד שהדרוזים יכללו בחוק הלאום. כך נגיע לשוויון מעמדי בין התושבים היהודיים והדרוזים" מסכם אמל נסראלדין.