מי הם הדרוזים?

הדרוזים הם בו זמנית גם קבוצה אתנית וגם עדה דתית (בדומה ליהדות) שהתפצלה מהאיסלם.

האם הדרוזים הם מוסלמים?
התשובה היא כמובן כן ולא – השורש של הדת הדרוזית הוא בזרם האיסמעיליה של האיסלם השיעי, הם מאמינים בנביא מוחמד ובקוראן, הם חוגגים את חג הקורבן אז האם הם מוסלמים? בודאי שלא!
אמנם השורשים הם באיסלם אך הם יצאו ממנו, הם מאמינים במוחמד כנביא אבל גם בעוד עשרות נביאים אחרים לפניו ואחריו (וזו כבר ממש כפירה באיסלם). הקוראן הוא ספר קדוש ביחד עם כמה ספרי קודש נוספים בינהם כמובן התנ"ך אבל ספר הקודש החשוב ביותר הינו אגרות החוכמה (111 אגרות דרוזיות המאוגדות ב-6 כרכים). ואת חג הקורבן הם חוגגים באופן שונה מהמוסלמים. למעשה הם אינם מקבלים את 5 עמודי האיסלם – עקרונות היסוד של כל מוסלמי (השהאדה, החאג', 5 תפילות, צדאקה, צום הרמאדן) ולא מקיימים אף לא אחד מחמשת עקרונות אלו, לפחות לא באופן שבו המוסלמים מקיימים אותם! הדרוזי החילוני הממוצע יגיד שבוודאי שהם אינם מוסלמים, אבל דווקא יהיו אלו שייחים דרוזים שיטענו שהדרוזים הם כמובן מוסלמים ולמעשה הם המוסלמים האמיתיים והם פשוט מפרשים את חמשת עמודי האיסלם באופן שונה.
אז נסכם – האם הדרוזים מוסלמים? זו דת עצמאית ונפרדת לגמרי אבל כן שואבת חלק משורשיה הראשונים מהאיסלם, אבל במקביל גם ממקורות רבים נוספים. אז כן ולא אבל כנראה בעיקר לא… תלוי את מי שואלים…

האם הדרוזים הם ערבים?
תאמינו או לא אבל התשובה היא שוב כן ולא – או תלוי את מי שואלים ותלוי איך מגדירים מיהו ערבי. האם ערבים הם יוצאי מדבריות ערב? אזי בוודאי שהדרוזים אינם עונים על הגדרה זו. הדרוזים אינם רואים עצמם חלק מהאומה הערבית, אבל אם תגדיר ערבי כמי שדובר השפה הערבית אז בוודאי שהם ערבים. תרבות ערבית? במידה רבה כן. בסקרים שונים קצת מעל מחצית מהדרוזים כן מגדירים עצמם כערבים במסגרת הגדרת זהותם, אבל היתר דווקא ממש לא – דוברי ערבית אבל לא ערבים… כלומר שאלת הגדרת הזהות האישית של כל דרוזי עדיין פתוחה. אבל גם לנו היהודים יש לא מעט "מחלות" של הגדרת הזהות – מי אני? או מה בא קודם? יהודי, ישראלי, ציוני וכו'.

בקרב הדרוזים יש בדיחה – 2 דרוזים 5 דעות שונות…
לנו היהודים הבדיחה הזו מוכרת מאוד…
ואכן יש המון קווי דמיון מפתיעים בין היהודים והדרוזים:
דת שאינה מיסיורית, שגזרה על עצמה להיות מיעוט לעד, ברחה ממצרים, נרדפת מזה אלפי שנים, יש לה שאלות זהות פתוחות, ובקרב הקהילה שלה בארה"ב וקנדה יש בעיית התבוללות קשה מאוד – כמובן שמדובר בדרוזים "הרפורמים" בצפון אמריקה שאף הם סובלים מבעיות התבוללות קשה… כאמור, קווי דמיון רבים!

דרוזים היסטוריה כללית

הדת הדרוזית נולדה לפני כאלף שנה במצרים בתקופת החליף אל חאכם באמר אללה. אך לאחר שחאכם נעלם באורח מסתורי (האגדה מספרת ששומריו מצאו את בגדיו תלויים באוויר – ייתכן שיחזור בבוא הימים בתור המהדי), השלטון הוחלף וכבר לא היה סובלני כלפי הדת החדשה הזו. על כן הדרוזים נסו ממצרים והתפזרו בלבנט.

אבל, למעשה הדרוזים יספרו שהדת לא באמת נולדה לפני 1000 שנים, אלא פשוט נתגלתה מחדש לאנושות לפני 1000 שנים. הדת הדרוזית התקיימה לפחות החל מימיו של יתרו, הנביא הראשון של הדרוזים, הלא הוא נבי שועייב.

ההיסטוריה של כפרי הכרמל

הכפרים הדרוזים בכרמל נוסדו לפני כ-400 שנה, בתקופת הנסיך הדרוזי מלבנון פח'ר א-דין. ככל הנראה היו בכרמל כ-17 כפרים דרוזים. אך עם הזמן, עקב סיבות רבות ובהן גם התנכלויות של הכפרים הערבים באזור, הצמצמו הכפרים עד אשר נותרו רק שניים – דאלית אל כרמל ועוספיא.
מקור: הארכיאולוג איהאב אסעד

הדת הדרוזית, חילווה, אגרות החכמה, פילוסופיה ונביאים מתקופות שונות

דרושה עריכה!!!

הדת סודית! ד"ר שמעון אביבי, חוקר העדה הדרוזית, מסביר על אמונתם של הדרוזים: "הם טוענים שהדת שלהם הייתה קיימת מאז בריאת העולם, אבל לא נוצרו התנאים המתאימים כדי שתופץ בקרב ההמונים ולכן היא נשאה בסתר על ידי נביאים דרוזים שונים לאורך הדורות, שהחשובים שבהם היו גם יועצים של הדתות המונותאיסטיות שקדמו להפצת הדת הדרוזית במאה ה-11, כך בנצרות ובאסלאם וגם ביהדות – אנחנו מכירים מהתורה שלנו שיתרו היה יועצו של משה, הוא ייעץ לו להקים את מערכת המשפט ההיררכית וכו', ומשה קיבל את עצתו".

"בניגוד אלינו", מוסיף ד"ר אביבי, "הדרוזים מאמינים שא-לוהים ברא את העולם בהבל פה ובאמצעות חמישה יסודות בריאה – השכל, הנפש, הדיבור, הרצון ומימוש הפוטנציאל. הוא לא היה צריך שישה ימים כדי לברוא עולם, ועוד לנוח ביום השביעי, ולכן אין אצלם בכלל יום שבתון מבחינה דתית, אלא מבחינה סוציאלית, לפי המדינה בה הם מתגוררים ומנהגיה".

התנ"ך, הברית החדשה והקוראן – קדושים בעייני הדרוזים, המאמינים שהדתות המונותאיסטיות שקדמו להפצת הדת הדרוזית הביאו אמת לעולם, גם אם היא חלקית בעיניהם. בתוך 164 הנביאים שהדרוזים מקדשים כלולים גם אלו מהדתות המונותאיסטיות. בנוסף, לדת הדרוזי ספר הלכות משלה, "אגרות החוכמה", שישה ספרים הכוללים 111 אגרות ששלחו חמשת הנביאים בתקופת הפצת הדת הדרוזית ברחבי המזרח התיכון כדי להסביר את מהות הדת החדשה ולענות על שאלות, כמו השו"ת אצלנו. "כל הנושא הדתי הוא סודי והחילונים לא מכירים את סודות הדת", אומר ד"ר אביבי, "לכן, יש להם 7 מצוות שהם מחנכים על פיהן את בני הנוער שלהם: דיבור אמת, שמירה על האחים לאמונה, איסור עבודת אלילים, הימנעות ממעשי רשע (לא תרצח, לא תגנוב, לא תנאף וכו'), ייחוד האל, קבלה ברצון של מעשה האל והשלמה מוחלטת עם גזרותיו".

גלגול נשמות ואיסור התבוללות

דברים מהותיים נוספים באמונה של הדת הדרוזית שופכים אור על לכידות העדה ונאמנותה המוחלטת למדינה בה הם גרים. הדרוזים מאמינים בגלגול נשמות – הם מאמינים שברגע שדרוזי מת נשמתו נכנסת בגופו של תינוק דרוזי שזה עתה נולד, זאת גם בין ארצות שונות וללא שליטה על איזו נשמה תכנס בגופו של איזה תינוק. הדבר מביא ללכידות מאוד גדולה בקרב העדה הדרוזית, ששופעת סיפורים על מקרים בהם זיהו שנשמה מסוימת עברה לגופו של תינוק מסוים, והמשפחות הפכו למשפחה אחת.

לדרוזים אסור להתחתן עם מי שאינו דרוזי, ואם יתחתנו עם בן דת אחרת יוטל עליהם חרם; הם לא יוכלו להתגורר ביישוב הדרוזי, וינתקו קשר איתם ועם משפחתם. ילדיי הזוג לא ייחשבו דרוזים, כיוון שרק מי שנולד לשני הורים ששניהם דרוזים נחשב דרוזי.

ד"ר אביבי מתאר גם כי בעדה ישנה אמונה שמועד מותו של אדם נקבע מראש: "בזה מסבירים את אומץ הלב שהדרוזים מגלים בקרב, כי הדרוזי יודע שאם גורלו להיהרג במלחמה לא יעזור לו שום דבר, גם אם לא ייצא לשדה הקרב ימות. לעומת זאת, אם מועד מותו נקבע לאחרי המלחמה – לא יקרה לו שום דבר גם אם ירוץ חשוף חזה מול האויב".

בפברואר 1021 נעלם אל-חאכִם באמר אללה. היעלמותו של הח'ליף היא עדיין פרשה עלומה. על פי חלק מן ההיסטוריונים הח'ליף נרצח, אך על פי האמונה הדרוזית, באחת מהרכיבות השגרתיות על סוסו והתייחדותו של אל-חאכם באמר אללה עם האל, הוא נעלם לזמן רב מן הרגיל. המאמינים שיצאו לחפשו מצאו את בגדיו עומדים מכופתרים באוויר, בלי שהוא היה בתוכם. המסורת אומרת כי אל-חאכִם באמר אללה נעלם במתכוון וכי הוא מסתתר כאות מבחן לעמידתם של המאמינים, אולם הוא עתיד להופיע ב"אחרית הימים". (ראו גם "מהדי").

הדת הדרוזית סודית, וידועה רק ל"חכמים" ("עוקאל", בערבית عقال וביחיד عاقل עאקל – משכילים, ידענים, נבונים), כלומר יודעי הדת, שהם מיעוטה של העדה; שאר ההדיוטות ("ג'והאל" בערבית جهال וביחיד جاهل ג'אהל – בורים) אינם מכירים את הדת. ספרי הדת הדרוזיים שמהם נלמדים רזי הדת נקראים "איגרות החוכמה". הספרים מועתקים אך ורק בכתב יד, (באופן מסורתי, נשים דרוזיות משמשות בתפקיד העתקת כתבי קודש בכתב יד. )
הנכתב על קלף על ידי סופר המוכשר לכך, והם נשמרים בסוד על ידי ה'עוקאל' וכך הם חמשת חומשי ספרי הדת. בית התפילה הדרוזי נקרא ח'ילווה (خَلْوَة) ורק העוקאל (זקני הדת והמשכילים) רשאים להתפלל שם. ילדים דרוזים עד גיל 15 רשאים גם הם להיכנס אל הח'ילווה, כיוון שבגיל 15 הם מחליטים אם לקבל על עצמם את עול הציווים הדתיים המחמירים המוטלים על העוקאל או להישאר ג'והאל, ולפני זה הם כן יכולים "להתרשם" מהחיים הדתיים. גם בהמשך אין מניעה לג'אהל להפוך לעאקל או לעאקל להפוך לג'אהל, אך לעאקל שהופך לג'אהל אסור לגלות את עיקרי הדת.

הדת הדרוזית היא חלק מהדתות האברהמיות. הם מאמינים שהיו שבעה נביאים בתקופות שונות: אדם, נח, אברהם, משה, ישו, מוחמד ומוחמד בן איסמאעיל, שהוא מייסד כת האיסמאעיליה באסלאם.[דרושה הבהרה] דברי כל אחד מהנביאים משלימים את קודמו, וביחד הם מצטרפים לכדי אמונה אחת. בכל תקופה היה אדם שהיה המשכיל, לדוגמה: בתקופת משה, חותנו יתרו היה המשכיל.

עיקרי האמונה הדרוזים (אל תעלים)
א. שמירה על הלשו – על הדרוזי לדבר בכנות, לעמוד בהבטחותיו, להודות בטעות, לשמור סוד,
לשאת את כאביו באיפוק, להימנע מרכילות ולדבר בנועם. עליו להימנע מעדות שקר (במובלע נכללים בעיקרון זה גם
האיסור על רצח, גניבה, ניאוף, זנות ועבירות חמורות אחרות
ב. שמירה על האחים – חובת סולידריות עם כל אחד מבני העדה. על הדרוזי להגן על אחיו ועל
רכושם, להימנע מהתנשאות עליהם, לדבר בשבחם ולשמור על כבודם ויחד עם זאת להעיר בצורה נעימה כאשר הם
עושים מעשה פסול.
ג. נטישת עבודת הנעלם וההבלים – יש להתרחק מעבודת אלילים, הערצת
פסלים, אבנים או קברים ולראות באמונות של אחרים אמונות הבל.
ד. התנערות מן הכפירה (מעשי השטן) ומן הרשע – על האדם לעשות טוב
וחסד ובכך ירחיק עצמו מהרוע. עשיית צדק, קבלת אורחים, עזרה הדדית ומעשים דומים יגשימו מטרה זו.
ה. ייחוד האל (האדון) והעלאת זכרו בכל עת – האמונה באל האחד והיחיד
והתגלמותו בבשר והתגלותו למאמיני האמת. האמונה בח'ליף אל חאכם כהתגלמות האחרונה של האל וראיית
הדרוזים כיחידים שזכו להתגלות הפיזית של האל.
ו. קבלת רצונו של האל יהיה אשר יהיה – על האדם לברך על הרעה כמו על הטובה
כי כוונת מעשי האל נסתרת מבינתנו.
ז. השלמה מלאה עם גזרות האל (אמונה בגזרה הקדומה –האל גוזר את גורל האדם מרגע
לידתו, ביודעו את כל הצפוי מראש. אין לאדם כל יכולת לשנות גורל זה ועל כן עליו להשלים עם הגזרה

הדת מאוד פילוסופית:

על פי האמונה הדרוזית כול הנביאים של הדתות בעולם היו גלגול של חמש יסודות שמימיים. לכן כאשר אנו מדברים על נביא מסויים שהוא גלגולו של נביא אחר, למעשה אנחנו מתייחסים לכך ששני הנביאים ייצגו את אותם ערכים או יסודות, לאו דווקא גלגול ישיר. למעשה כאשר מדברים על נביאים ו-5 היסודות השמימיים שהם מייצגים, צריך להתנתק ממושג הזמן כפי שאנו מכירים אותו.

מאמינים בעשרות נביאים, לדוגמא חלק מהנביאים הם סוקרטס אפלטון ואפילו פיתגורס הידוע לשמצה מספריו של בני גורן.

ספרי הדת שמהם נלמדים רזי הדת נקראים אגרות החכמה (רסאיל אל חכמה), הם נשמרים בסוד על ידי העוקאל ומועתקים רק בכתב יד. באופן מסורתי סופרות הסת"ם של הדרוזים הן נשים דווקא.
6 ספרי דת בהם 111 אגרות. אך להם פירוש אחד ויחיד הנחשב סודי. חשוב להבין מה זה סודי – ספרי הקודש אפשר למצוא היום במוזיאונים באירופה וטורקיה. מה שבאמת זה סודי זו המשמעות שלהם. הדוגמא הכי טובה שאוכל לתת בכדי להמחיש זאת – ניתן היום לקנות את ספר הזוהר בסטימצקי. אז מה? מי שיקרא בו יבין את המשמעויות האמיתיות שבו?
עד גיל 15 כל הדרוזים הם למעשה עוקאל, רשאים להגיע לחילווה, להתפלל ולהיחשף לכתבי הקודש. ואז בגיל 15 מחליטים מה הלאה.

7 הנביאים החשובים ביותר שמייצגים 7 תקופות: אדם, נח, אברהם, משה, ישוע, מוחמד, מוחמד בן איסמעיל מייסד זרם האיסמעיליה. יחדיו הם משלימים זה את זה לכדי אמונה אחת. בכל אחת מהתקופות, לצידו של הנביא הייתה דמות שהיוותה את השכל, כפי שיתרו ליווה את משה.

תפילה

התפילה הקבוצתית מתבצעת פעמיים בשבוע, בימים שני ושישי (כלומר בראשון וחמישי בערב – כפי שהשבת נכנסת בשישי בערב).
רק העוקאל (חכמי הדת) זכאים להשתתף בתפילה.

בית התפילה נקרא חילווה – בית מבודד. אבל לא רק משום שהחילווה נחבא אל הכלים אלא גם כיוון שכאן המתפלל הדרוזי יכול להתבודד עם נפשו פנימה.
באופן מסורתי החילווה הינו בית צנוע שכמעט ולא ניתן להבחין שזהו בית תפילה. למעשה ברוב המקרים הוא יהיה הצנוע ביותר מהבתים שמסביבו. בדרך כלל, החילווה לא מוקם בלב הכפר, בנקודה הבולטת והגבוהה ביותר כפי שנהוג עם בתי תפילה כמעט בכל דת. הסיבה להצנעתו היא העובדה שהדרוזים היו עדה נרדפת לאורך מרבית קיומם.

מקומות קדושים

המקומות הקדושים לדרוזים קשורים לנביאים ומפיצי הדת הראשונים. בדרך כלל מדובר בציון קבר (מקאם בערבית) המשויך לאותו נביא.

האתר הקדוש בארץ הינו מקאם נבי שועייב, הלא הוא יתרו חותן משה, אשר נחשב כנביא הראשון של הדת הדרוזית. המקאם נמצא בקרני חיטין סמוך לכנרת. 
על פי המסורת הדרוזית, עבר יתרו להתגורר במערה בקרני חיטין באחרית ימיו.
מסורת נוספת גורסת כי סלאח הדין היה זה שגילה את מקום קבורתו של שועייב בעקבות חלום שחלם ערב קרב קרני חיטין. ובחלומו נגלה לו מלאך שהבטיח ניצחון בקרב ההיסטורי אם יתן לסוסו לרכב מערבה לאחר הקרב עד עצירתו וזה יגלה את אתר קבורתו של שועייב.
מסורת נוספת גורסת שבאתר נמצאת טביעת רגלו של שועייב. נהוג למלאה בשמן ולמשוח על הגוף למזל וברכה.
ההילולה נקבעה בימינו לימים שבין ה-24 ל-28 באפריל, כאשר במהלכה מתכנסים הדרוזים מכל הארץ ומלבד הטקסים הדתיים, מקפידים על דיאטה מחמירה ביותר הכוללת המון המון שיפודים, סטייקים, צלעות, אסאדו ועוד!
הצבע המקושר לנבי שועייב הינו ירוק (על משמעות צבעי הדגל הדרוזי ניתן לקרוא כאן – להוסיף לינק).

שני בקדושתו הינו מקאם נבי סבלאן בהר זבול ליד הכפר חורפיש בגלילי העליון. סבלאן יצא ממצרים לשכנע עובדי אלילים לשנות את דרכם לאמונה באל אחד, אך הם לא ששו להיפרד מפסליהם האהובים ורדפו את סבלאן, עד שהתחבא במערה שבאתר. הנחל הסמוך (כזיב) חסם את דרכם של הכופרים וכך ניצל הנביא, חי חיי סגפנות במערה, למד ולימד לימד קודש. ההילולה מתרחשת ב-10 בספטמבר.
הצבע המקושר לנבי סבלאן הינו כחול.

בדאליית אל כרמל נמצא מקאם את המסמל את המערה בה התחבא אחד ממפיצי הדת הראשונים – מקאם אבו איברהים, וכאשר רודפיו כמעט תפסוהו, הצליח להתחמק דרך סדק במערה.
בעת קרבות, נהגו הנשים והטף להתחבא במערה כאשר הגברים יצאו להילחם ולהגן על הכפר כאשר רוחו של אבו איברהים שמרו על כל תושבי הכפר. ההילולה מתרחשת ב-6 ביולי.
הצבע המקושר לאבו איברהים הינו אדום.

בעוספיא נמצא מקאם אבו עבדאללה, אף הוא אחד ממפיצי הדת הראשונים. הצבע המקושר לנביא הינו צהוב.
מקור: טל גולברג

לרשימה מפורטת של האתרים הקדושים לדרוזים בארץ

חגים דרוזיים

Ut enim ad minim veniam, quis nostrud exercitation ullamco laboris nisi ut aliquip ex ea commodo consequat. Duis aute irure dolor in reprehenderit in voluptate velit esse cillum dolore eu fugiat nulla pariatur. Excepteur sint occaecat cupidatat non proident, sunt in culpa qui officia deserunt mollit anim id est laborum.

טקטיקות הישרדות

חשוב להדגיש – הנאמנות של הדרוזים למדינת ישראל (וכך גם למדינות אחרות בהן הם מתקיימים) לא נובעת לא מאהבת מרדכי ולא משנאת המן – כלומר לא מאהבת היהודים וגם לא משנאת הערבים שרדפו אותם לאורך מאות שנים. אלא זה נובע מצורך קיומי של עדה שגזרה על עצמה לעד להיות מיעוט קטן, שעל מנת לשרוד במרחב "החברותי, הידידותי והמכיל" של המזרח התיכון, היה חייב לסגל לעצמו כמה עקרונות יסודיים:
1. מגורים באזורים נידחים ומרוחקים בדגש על הרים גבוהים ולכן הדרוזים מרוכזים על הר הכרמל, הרי הגליל, החרמון ורובם המוחלט בג'בל אל דרוז במרחב החורן בסוריה.
2. עקרון התאקייה – היכולת להסתוות ואף לרמות לגבי טבעך האמיתי, כלומר אין להם בעיה להסתוות כמוסלמים ולחיות כך שנים בעוד שבתוכם פנימה ימשיכו לקיים את המסורות שלהם, וזאת לצורך השרדותם. מזכיר מעט יהודים אנוסים.
3. נאמנות מוחלטת לשלטון המקומי כל עוד זה מאפשר להם אוטונומיה דתית ועדתית. ולכן הדרוזים בישראל משרתים בצה"ל בגאווה גדולה אבל הדרוזים בסוריה וגם בכפרים בחרמון מגלים נאמנות לקצב העונה לשם אסד.
4. מדיניות ‘הקיר העומד’ (אל-חיט אל-ואקף) – במאבקים בין כוחות גדולים מהם, להישאר נֵיטרליים, ככול שהדבר אפשרי ובהגיע המועד – להצטרף אל הצד המסתמן כמנצח, כלומר, שלטון שיהיה חזק ויציב. זוהי מדיניות ‘הקיר העומד’ – כאשר הבית קורס לחכות לראות איזה קיר ישאר לעמוד ואז להצמד אליו. על פי מדיניות זו, הדרוזים הכריעו לאורך ההיסטוריה, באופן פרגמטי, במי יתמכו. וזאת כאמור לצורך שרידותם.
מילת המפתח הינה פרגמטיות. במקרה של מדינת ישראל, הם היו חייבים להמר ולבחור צד בשלב מוקדם מאוד והם אכן עשו את ההימור הנכון.
5. לא תעמוד על דם רעך הדרוזילגלות הזדהות עם בן העדה, לעזור לו ולהגן עליו. אם כפר דרוזי מותקף, דרוזים מכפרים אחרים באים מיד לסייע.
כאשר נפוצה
ב-1947 שמועה שקרית על כך שהיהודים בא"י טובחים בדרוזים, מייד התגייסו להצילם הדרוזים מלבנון וסוריה (חלקם חזרו לביתם וחלקם ערקו לצד ישראל כאשר התגלתה שקריות השמועה).
כאשר דרוזים נטבחו בסוריה במהלך "האביב הערבי", הדרוזים בארץ פעלו להצלת אחיהם מצפון.

איך לעזאזל מאייתים את שם הכפר עוספיא?

הכפר קיים 400 שנה ועדיין לא סגור על איות שמו…

במהלך השנים האחרונות אספתי דוגמאות איות שונות ומשונות שפגשתי לשמו של הכפר במקומות שונים.

דוגמאות בעברית:

עוספיא, עספיא, עוספיה, עספיה, עוספייא, עספייא, עוספייה, עספייה, עיספיה, עוסאפיה, עוסיפיא, עיספיא ועוד…

דוגמאות באנגלית:

Isfiye, ausfya, ossafya, Osifya, Osfiya, Osafiya, ussfia, Ussefiyeh, Usefiyeh, Ussefiya, Usifiyeh, Ussafiya, Usafiya, Isifya, Isfiya

בערבית זה נכתב כך: عسفيا

בתרגום חופשי משמעות השם הינה סערה או אדמה שטופת רוח.

ומקור השם עוספיא הוא כנראה שילוב של שני מקורות:
שימור שמו של הכפר התלמודי חוסייפה בשילוב משמעות השם בערבית אשר עבר אדפטציה.. הר חשוף לרוחות או סערות.

בשביל קצת הוכחות לשגעון האיות מחיי הכפר היומיומיים, מצורפות כותרות של תוצאות בדיקת מעבדה של קופת החולים שלי, ומעקב חבילה מדואר ישראל… לא נגענו!

 

 

מהיכן השם דרוזים?

תאמינו או לא, בהכל אשמים היהודים. למעשה 2 יהודים…
הדת הדרוזית נולדה והתפצלה מתוך עקרונות האיסלאם השיעי לפני כאלף שנים במצרים. אחד ממפיצי הדת הראשונים היה אדם פרסי במקור שענה לשם נשתכין א דרזי. אך במקום להפיץ את העקרונות האמיתיים של הדת שכוללים צניעות, החל להפיץ בעיקר דברי שבח ורהב על עצמו. בעולם הדרוזי אל דרזי נחשב בוגד! לבסוף בצעד נוסף של צניעות הוא הוצא להורג, אבל שמו, אל דרזי, הפך להיות שם גנאי למאמיני הדת – ומכאן השם שדבק בהם – דרוזים. אבל החלק המעניין בסיפור – שייח' דרוזי שחקר את קורות החיים של אותו אדם מפרס, נשתכין אל דרזי, גילה שאמא שלו בכלל הייתה יהודיה! ולכן על פי ההלכה היהודית – יהודי… זוהי ספוקלציה מעניינת ופיקנטית אך אין לסיפור הזה סימוכין.
אבל הסיפור הבא דווקא מבוסס היטב:

אחד התיירים החשובים בהיסטוריה, יהודי יקר בשם רבי בנימין מהעיר טודלה בספרד, הידוע בשמו המפתיע בנימין מטודלה, שחי במאה ה-12, לקח תרמיל ומקל, וגם מחברת וקולמוס, ויצא לגלות עולם. בנימין מטודלה הקדים את מרקו פולו בכמאה שנים, והיה למעשה סוג של מגלה ארצות שגילה לאנשי אירופה את ארצות המזרח, מהמזרח התיכון ועד הודו. אבל בהגיעו למרחב של הלבנט, צפון א"י ולבנון הוא נתקל בקבוצה אתנית מעניינת, וכך כתב: "היא האומה הנקראת דרוזיאים, ואין מלך או שר השולט בהם, הם יושבים בין ההרים ועד הר חרמון גבולם, והם אומרים שהנפש בעת יציאתה מגוף אדם תכנס בגוף ילד קטן שנולד באותה שעה … והם אוהבים ליהודים, והם קלים כצבאים על ההרים ואין אדם יכול להילחם עמהם"

כלומר 900 שנה ולא הרבה השתנה… הדרוזים עדיין חיים בהרי הצפון, אין להם הנהגה לאומית מוגדרת, גלגול נשמות מהווה חלק מהותי באמונה שלהם, הם אוהבי ישראל (לפחות אלו החיים בארץ) והם עדיין לוחמים נועזים.

למעשה בנימין מטודלה היה הראשון שהעלה על הכתב את קיומה של העדה הדרוזית וקרא לה בשם זה. אז למרות שמבחינת חכמי הדת הדרוזית נשתכין א דרזי מוגדר כבוגד, בפועל התקבע בקרב כל העולם השם כפי שנכתב בכתביו של בנימין מטודלה שתורגמו מעברית ללטינית והפכו לאורים והתומים של הידע על מסעות למזרח עבור תושבי אירופה. הצלבנים בדרכם ארצה החזיקו את כתביו המתורגמים של בנימין מטודלה בתור הלונלי פלנט שלהם… שוב בהכל אשמים היאהוד, גם בשמם של הדרוזים 🙂

חשוב להדגיש – הדרוזים יעדיפו תמיד שמות אחרים לעדה, בנו מערוף – בני החסד או אל מווחידון – המונותאיסטים – המאמינים באל אחד. אבל עם השנים הם השלימו גם עם שם הגנאי – דרוזים והם נושאים אותו בכבוד וגאווה.